השימוע מתפרסם בהמשך לתהליך ממושך המקודם על ידי רשות החשמל ומנהל המערכת לצורך עדכון שיטת חישוב מחירי החשמל בשוק הסיטונאי, המבוסס כיום על מחירי SMP ליום מראש ולזמן אמת, כאשר בפועל החישוב התבסס עד כה על מחיר שולי מנוכה אילוצים בהתאם לקבוע באמת מידה 93, לרבות אילוצים סביבתיים ותפעוליים שונים ("השיטה הקיימת").

השיטה הקיימת אינה משקפת את כלל האילוצים המערכתיים והמגבלות הטכניות שבפועל משפיעים על אופן העמסת יחידות הייצור ומתקני האגירה על ידי מנהל המערכת, ולפיכך אינה מייצגת במלואה את האילוצים המשפיעים על תוכנית ההעמסה.

על רקע האמור, בוצעה עבודה מקיפה של מנהל המערכת לבחינת מעבר למתודולוגיית חישוב חדשה של מחיר השוק השולי, MCP ("השיטה החדשה")‏¹. המעבר לשיטה החדשה נועד לשפר את דיוק איתותי המחיר בשוק, להגביר שקיפות, לצמצם עיוותים בין מחיר השוק לבין מצב המערכת בפועל, ולהתאים את שוק החשמל הישראלי לסטנדרטים הנהוגים בשווקים מתקדמים בעולם.

לצד זאת, הרשות סבורה כי מאפייני השיטה החדשה מגדילים את רגישות מחירי השוק להצעות מחיר גבוהות, ולכן, לצד המעבר לשיטה החדשה, מוצע בשימוע מנגנון פיקוח ישיר בצורת קביעת תקרת מחיר על הצעות המחיר עצמן (פיקוח Ex-Ante).

הרשות מציינת כי המעבר לשיטה החדשה צפוי להביא לצמצום היקף התשלומים הנוספים המשולמים מחוץ לשוק ליצרנים מכוח מנגנוני ההגנה הקיימים באמת מידה 106ו, באמצעות העברת חלק מהעלויות למחיר השוק עצמו, כך שישוקפו בתוך השוק ולא מחוצה לו.

השינוי המרכזי המוצע הוא מעבר ממתודולוגיית SMP, שיטה שבה מחיר השוק השולי נגזר ממחיר שולי מנוכה אילוצים מערכתיים, למתודולוגיית MCP, שיטה שבה מחיר השוק השולי ישקף את כלל האילוצים והשיקולים שבאים לידי ביטוי בפועל בקביעת תכנית ההעמסה, קרי אילוצי רשת, דרישות רזרבה, מגבלות גז, בדיקות, אילוצי איכות סביבה ומגבלות טכניות של יחידות ייצור ואגירה.

מאחר שהשיטה החדשה מטמיעה את האילוצים והמגבלות בחישוב מחיר השוק, הטמעתה צפויה להביא לגידול משמעותי במחירי השוק, לצד ירידה בתשלומים הנוספים המשולמים ליצרנים לפי אמת מידה 106ו.

במקרים המפורטים להלן, מחיר השוק לא ייקבע לפי המחיר השולי.

בשימוע מוצע כי כאשר מנהל המערכת יורה על קטימת מתקני אנרגיות מתחדשות שאינם משתתפים בשוק האנרגיה וזכאים לתעריף הזנה קבוע מכוח אסדרות תעריפיות והליכים תחרותיים, ושלא בשל מגבלות רשת, מחיר השוק יהיה שווה לאפס.

הרציונל לכך הוא שבמצבי קטימת אנרגיות מתחדשות קיים "עודף אנרגיה" במערכת, והתועלת של הזרמת קוט"ש נוסף ממתקנים אלו היא אפסית. מאחר שרוב יצרני האנרגיה המתחדשת בישראל עדיין אינם משתתפים בשוק וממשיכים לפעול מכוח אסדרות ישנות או תעריפיות, נקבע הסדר הנועד לשקף מצב של עודף אנרגיה במערכת בצורה פשוטה.

המשמעות היא שבשעות שבהן מתבצעת קטימת ייצור ממתקני אנרגיה מתחדשת שאינם משתתפים בשוק האנרגיה, מחיר השוק יאותת לכלל המשתתפים כי באותה יחידת זמן אין ערך שולי לייצור נוסף (כלומר, ערך הייצור הוא אפס). עם זאת, יצרנים קונבנציונליים שימשיכו לפעול באותן שעות לצורך שרידות המערכת ימשיכו להיות זכאים, לפי העניין, לתשלומים הנוספים הקבועים באמת מידה 106ו בהתאם למנגנוני ההגנה הקיימים או בעתיד במסגרת שווקים לשירותים נלווים.

בשימוע מוצע כי כאשר יחידת הייצור האמורה לקבוע את מחיר השוק היא יחידה המופעלת בפחם, מחיר השוק לא ייקבע לפי יחידה זו, אלא לפי העלות השולית של היחידה היקרה ביותר המופעלת בגז טבעי, אשר הועמסה באותו אינטרוול.

הסיבה לכך היא שהעמסת היחידות הפחמיות אינה נקבעת לפי סדר כלכלי רגיל, אלא מושפעת ממדיניות הפחתת השימוש בפחם, מהוראות תפעוליות, משיקולי ביטחון אנרגטי ואילוצי רשת. בשל כך, יחידה פחמית בעלת עלות נמוכה יחסית עשויה להפוך ליחידה השולית לאחר יחידות יקרות יותר, באופן שעלול להביא לירידת מחיר דווקא עם עליית הביקוש.

הרשות מתארת שני תרחישי מחסור בגז: (1) מחסור בגז שנוצר כתוצאה מאירועים אקסוגניים למשק החשמל, כגון השבתת אסדות, מצב ביטחוני או תקלה מערכתית במערכת הולכה או אספקת הגז שהוכרזו כמצב חירום לפי סעיף 91(א) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 ("מצב חירום"); (2) מחסור בגז שנוצר עקב אירועים שלא הוכרזו כמצב חירום, כגון עלייה בביקוש.

מנגנון זה נועד לאזן בין איתות המחיר הרצוי לשחקנים בשוק, לבין הרצון למנוע זעזועים פיננסיים ואירועי תמחור קיצוניים העלולים להשפיע על תפקוד המשק.

בהחלטה 70502 הגבילה הרשות את התשלומים הנוספים באמת מידה 106ו, לאחר שמצאה כי הצעות המחיר של היצרנים היו מנותקות מעלויות הייצור השוליות והביאו לניצול מנגנוני ההגנה ולהגדלת התשלומים. באותה עת בחרה הרשות בהתערבות מצומצמת יחסית של הגבלת התשלומים הנוספים בתקרה ("תקרת התשלום")‏⁴ ולא להגביל את ההצעות עצמן, מתוך ציפייה שהשוק יתכנס להתנהגות תחרותית יותר.

לאחר תקופת ניטור נוספת נמצא כי יצרנים שונים המשיכו להגיש הצעות מחיר גבוהות משמעותית מהמחיר המפוקח שנקבע בהחלטה 70502, הן ביום מראש והן בזמן אמת, וכן ביחס להתנעות ולעבודה בעומס מינימום.

הרשות מציינת כי בשיטה הקיימת השפעת הצעות מחיר גבוהות הייתה מצומצמת יחסית, משום שיחידות שהופעלו בשל אילוצים לא קבעו את מחיר השוק אלא קיבלו תשלומים נוספים. לעומת זאת, בשיטה החדשה קיימת רגישות רבה יותר להצעות מחיר גבוהות, משום שבשיטה זו מוטמעים האילוצים והמגבלות הטכניות כחלק ממחיר השוק, כך שיחידות יקרות יותר עלולות לקבוע את המחיר לעיתים תכופות הרבה יותר.

לצד זאת, הרשות מאפשרת ליצרנים הסבורים כי תקרת התשלום הנורמטיבית אינה משקפת את עלויותיהם בפועל, לפנות למנהל המערכת ולבקש תקרה פרטנית להצעת המחיר שלו, המבוססת על עלויותיו הספציפיות, בכפוף להצגת כל רכיבי העלות המשתנה שלו, לרבות הסכמי גז.

לצד זאת, הרשות מעריכה כי סך התשלומים נטו ליצרנים אינו צפוי לקטון.

הרשות מציינת כי תמשיך לנטר את השוק יחד עם מנהל המערכת, ותבחן עד חודש יולי 2028 את היקף הפיקוח הנדרש. עם זאת, בניגוד לפיקוח על תשלומים שנקבע בהחלטה 70502, בשימוע מוצע כי מנגנון הפיקוח על הצעות המחיר יישאר בתוקפו גם לאחר יולי 2028, אלא אם הרשות תקבל החלטה אחרת.

השלכות השימוע אינן זהות לכל קבוצות השחקנים בשוק.

לפיכך, כל קבוצת שחקנים תידרש לבחון את השלכות המעבר לשיטת השוק ואת החשיפות האפשריות של כל שחקן.